שלשום חזרתי מטיול הרים בחצי האי קרים. אני מתנצל בפני מי לא יכולתי לענות מייד על ההערות. אספר לכם על הטיול יום לאחר מכן, כאשר המחשבות מתיישבות ותמונות מעובדות. זו הייתה חוויה מעניינת עבורי - הטיול העצמאי הראשון בו אני עצמי הובלתי קבוצת אנשים. למישהו שטויות, אבל בשבילי בפעם הראשונה.
בזמן שהייתי בחוץ, הבלוג שלי נסע בן חצי שנה. וחשבתי שאולי מישהו יתעניין במה שהושג בתקופה זו..
אז הישגיי הצנועים.
פוזומרקי: TIC20, PR1.
הנוכחות בבלוגים משתנה כל העת והיא עומדת על 300-500 איש ביום.
מספר הקוראים דרך מודעת הבאנר של העדכון משתנה וכ -140 איש. יש יותר מ 2400 קוראים בטוויטר. כמה מהם אמיתיים, אני באמת לא יודע, אני חושב שיש הרבה פחות.
מספר התגובות שנותרו בבלוג פחות משלי הוא כ 900.
מספר הפוסטים שנכתבו עד לנקודה זו הוא 52.
מה עוד הם כותבים, רבותיי SEOshniki? ואגב, מי יודע כמה טובים / רע ההישגים האלה? רק קחו בחשבון שזה הבלוג הראשון שלי ופרויקט האינטרנט הראשון, וגם שכל הקידום היה ללא עלות..
במרץ השנה נותרתי ללא עבודה והתחלתי לעסוק מקרוב בבלוג הנסיעות שלי, כמו גם להגשים את החלום שלי לראות את העולם. כתבתי על זה בפוסט למה אני בלוגרית או החלום של הבלוגר.
לאן הלכתי בתקופה זו ואיפה היה?
1. ברכב לאסטוניה: מוסקבה-טאלין.
2. ברכב פנימה מצנסנסק, ולמוזיאון יסנאיה פוליאנה.
3. ברכב אל מעיין קודש בטאלז.
4. בסיור חם ב מִצְרַיִם בתוך שארם אל שייח. ושם כבר בטיולים ל קהיר ול פירמידות מצריות, לפסגה הרים של מוזות במצרים.
5. ברכבת ל הקווקז, ואז הליכה קצרה פנימה הרי Tuapse, ברגל החופים הפראיים של ג'אנוט, ועל ידי הרי גלנדז'יק למבצר בו צולם הסרט שער הסערה.
6. נסעתי 1500 ק"מ לבד טורקיה, לאחר שניסיתי את כל סוגי התחבורה, כולל טרמפים. וביקור במקומות כמו: דמרה (עולמות), אולימפוס וסיראלי, קמר, אנטליה, צַד, אגם ביישיר, גורמה, אנקרה, קאראסו, איסטנבול.
7. הלכתי ל טיול הרים בקרים.
נסיעה היא צנועה למדי, ללא מדינות ויבשות אקזוטיות. אבל תסכימו, לא רע למובטל רגיל.
ומה הלאה?
ואז הכל יהיה אותו דבר, אמשיך לנסוע, לצלם ולכתוב.
גם בשלב זה אני רוצה לנסות לייצר רווחים מהבלוג. אוסיף אותו לבלון ואפרסם שומרים. הוא מי שמומלץ לרוב לרווחים מסוג זה. אנסה לכתוב ולקבל מאמרים נושאיים גם החלפת מאמרי miralinks. אולי אני אתלה סרגל תרומות, או כמה כרזות. אך בשום מקרה לא אהפוך אתר זה לפלטפורמת פרסום, מכיוון שזהו בעיקר התחביב שלי. ובחצי השנה האחרונה רק אישרתי את כוונתי להמשיך לנסוע ולכתוב על זה, כמו גם את הכוונה ליצור ולפתח פרויקטים באינטרנט..
כפי שהתברר, בלוג הוא אמצעי טוב להתארגנות עצמית. לפעמים רק בזכותו נערכו טיולים, או צולמו צילומים. כמו כן, הבלוג טוב כדי להבין מה אתה רוצה בחיים ולנסות משהו חדש. באופן כללי, לעצמי, אני מחשיב את ששת החודשים האחרונים תקופה פורה למדי בחיי. אז אני מאחל לכל הבלוגרים המתחילים שלא להתייאש בשלבים הראשונים ולפתח את הפרויקטים שלהם עוד יותר.
נ.ב. מי שטרם השתתף בשלי תַחֲרוּת «הטיול הכי בלתי נשכח», הזדרז! נותר חודש עד לסיום הבקשות.
