האם היית בתאילנד? או שהיית, אבל כבר מתגעגע אליו ולחופשותיו היפות? אז היית צריך להיות בבריכות בוריסובסקי במוסקבה אמש. בשעה 22:40 היה המון הבזק לשיגור פנסי שמיים. והפעולה הצליחה, אני אומר לך.
איך זה בתאילנד, כבר כתבתי - פסטיבל לוי קרתונג ופסטיבל יי פנג, אוֹ ראש השנה בתאילנד. כמובן, במדינת החיוכים, פנסים משוגרים על ידי אלפי חלקים, ולא רק בחגים רשמיים, אלא פשוט בימי הולדת. בתחילה, לא כל כך הבנתי מה זה הבאז, אבל כשהפעלתי את הפנס כמה פעמים, עלה על דעתי שמדובר בסוג של טבילה בילדות והוצאת שמחה יש מאין..
אז אתמול במוסקבה, למרות סופת הגשם ושמי השמיים המעוננים, התאספו כ -200 איש, וזה נהדר שמזג האוויר לא השפיע על אנשים בשום דרך. אי שם בשעה 22 בבוקר האנשים התחילו להתאסף על גדת הבריכה, דיברו וחיכו למראה. יותר מכל הייתי מרוצה מהיעדרם של אנשים שיכורים או שותים. אכן, מדוע, מתי וכל כך כיף.
בשעה 22:20 פנסי השמיים החלו להתפתח, לקרוא הוראות, לכתוב עליהם את רצונותיהם וכמובן להצטלם על רקעם. אם בתאילנד, פנסים הם גליליים רגילים ולבנים, אז יש מגוון גדול יותר: רישומים, סמיילים, צורות בצורת לבבות וכיפות.
בשעה 22.38 הופיעו האורות הראשונים והמבנים הראשונים זינקו כלפי מעלה. רבים עשו זאת בפעם הראשונה, אז מישהו תהה מדוע הפנס לא המריא, מישהו שרף אותו ממש בהתחלה ...
בשעה 22.40 החלה פעולה קסומה. מאות נקודות זוהרות ורב-צבע זינקו לשמיים, זועקות וצועקות. מאוד יפה! במיוחד בחושך. כל זה נמשך כעשר דקות, פנסים חדשים התרוממו והישנים נעלמו מעבר לאופק. ומישהו אפילו הביא איתם זיקוקים ...
נ.ב. שמתי לב שלפנסים הרוסים אין תא דלק מתאים לחלוטין, הוא שורף הרבה פחות זמן, אם כי זה אמור להיות הפוך באוויר קר. כתוצאה מכך הפנסים לא עפו רחוק מאוד. בטאי, הם טסו מהעיר, וטיפסו מאות מטרים.