אני כותב לך משנת 2554 הרחוקה. איך אתה מסתדר שם בשנת 2011 שלך? האם אתה עדיין נוהג במכוניות? האם מדבדב הוא עדיין הנשיא? אוקיי, בדיחות, אנחנו לא מהעתיד, רק השנה חגגנו את השנה החדשה בתאילנד. התחלנו עם הבכור, טוב, הוא היה הראשון בזמן. כדי לחגוג את השנה החדשה בתאילנד בצורה הכי תאילנדית, החלטנו להתמזג עם הקהל, כביכול, ולשם כך יצאנו לפסטיבל הזיקוקים באצטדיון 700 שנה..
אבל לא היינו לבד כל כך חכמים, מספר עצום של מכוניות ברחוב שעה לפני השנה החדשה גם החליטו ללכת לאנשהו, אז נתקענו בפקק ענק, ובשלב מסוים אפילו התחלנו נפשית להתכונן לחגוג את השנה החדשה בתאילנד. שנועד לנו במיניבוס. אבל הנהג, שחש שמשהו אינו כשורה, מיהר לאורך הכיכר לאצטדיון, ולכן חמש דקות לפני השנה החדשה מיהרנו בין התאילנדים ופארנג והסתכלנו בתקווה בשמיים ומפנסי חומום לוי טסים לכל מקום. ורק הספקנו להתקין את הציוד, כשהספירה לאחור התחילה, וממש בתחילת השנה החדשה פרצה מוזיקה יפה, אנשים מחאו כפיים בשמחה, והשמיים נדלקו בזיקוקי דינור יפהפיים! והרגשתי את הקסם המיוחל, שמשום מה לא הרגשתי קודם. הכנה לחופשת השנה החדשה.
כאשר גל האופוריה הראשון שקע, משאלתי המיוחלת סוף סוף הגשימה - אולג ואני שיגרנו את חום לוי (פנס מעופף) לשמיים! מסתבר שזה הפך למסורת בתאילנד ובחגי השנה החדשה. אני לא יכול להסביר במילים מדוע זה כל כך מגניב והפעולה הזו גורמת לי להיות כל כך מרוצה, אבל היא כל כך נפלאה במיוחד! המוכר החייכן שעזר לנו לעשות זאת הסביר על כך «תאילנדי» אנגלית, שעם פנס אתה צריך לשחרר משהו לשמיים, ולבקש משהו. העברנו משאלה והום לואי שלנו הולם בשמים! ומסביב ובכל מקום המריאו אותם פליירים זוהרים גדולים וקטנים, שמהם החג נראה צבעוני מאוד והיה מאוד משמח!
לאחר שהתפעלנו מהזיקוקים, לאחר שספגנו את כל האווירה של מצב הרוח של ראש השנה וכמעט לאחר שקלטנו את שני כונני ההבזק במצלמות, התקשרנו סוף סוף לחברנו לשמחה והחלטנו לעבור הביתה כדי שיהיה לנו זמן להתכונן לסילבסטר השני. קיבלנו מונית מיניבוס במחיר סביר מאוד ונסענו לבד הביתה בתא הנוסעים. למרות שנסעתי כמעט לאורך כל הכרית בחלק האחורי של המכונית, ממש כמו תאילנדי אמיתי.
ובכן, בבית הכנו שולחן חגיגי צנוע (החלטנו להסתדר בלי אוליבייה), הורדנו את נאום הנשיא כדי לשחזר את האווירה, דיברנו בסקייפ עם ההורים, ובזמן הרשמי חגגנו את השנה החדשה במוסקבה בתאילנד לצלילית, כיאה.
בסוף התוכנית יצאנו לרחוב ללמוד משהו חדש עבורנו עד כה - freezelight («צִיוּר» פנסים בחושך). אבל השחר הדביק אותנו כמו שהיה מוקדם בבוקר. העיר התעוררה, התאילנדים בבית קפה סמוך לא הצליחו להבין מדוע שלושת הפאראנות הזרות הצטופפו בסמטה חשוכה וזוהרו מכל האורות עם פנסים. הם אפילו התקרבו ושאלו מה אנחנו עושים, הסברנו, הראנו את התמונות שהתקבלו, והם נרגעו והתרחקו. אני תוהה מה הם חשבו, מה אנחנו עושים.?..
הפעם הצלחנו קצת, אבל הכי חשוב, עכשיו אנו יודעים מה זה, ננסה שוב, שנה חדשה 2011 (או 2554) לפנינו!
שנה טובה לכולם! נניח שהשנה, ואכן בחיים, הכל מתפתח בצורה הטובה ביותר!
ושלוש דקות של וידיאו, איך חגגנו את השנה החדשה בתאילנד - הצדעה, משיק את חום לוי, השנה החדשה הרוסית.