הטיול הזה קרה לבסוף, גם אם בחברה קטנה מאוד - אני וחברתי אלכסיי. הרבה זמן רציתי ללכת לחרב היפה, אבל הכל איכשהו נדחה, ואז מזג האוויר לא היה זה שהיה הולך עם אגור, ואז לא הייתה לנו מכונית בכלל. ואז פרצו גשמים באוגוסט ובתחילת ספטמבר, שמיד חששתי שהקיץ ייגמר ושאני לא יהיה לי זמן בשום מקום, מה גם שאני לא אוהבת יותר מדי את מזג האוויר הרטוב, וכל שכן המכונית שלי לא אהבה אותה. לכן הוחלט לא לדחות וללכת על ידי חברה גברית קשה וללא ילדים.
וזה טוב מאוד שכולנו עזבנו ונסענו, מאז מעולם לא היה סוף שבוע חם ושמש, לדעתי, והקיץ ההודי כבר הסתיים בדרך לפני שהוא התחיל. לנסר הראה את עצמו בצד הטוב, כמעט שום דבר לא מכור, רק ביום היציאה לאחר שגשם על אדמה שחורה רטובה סירב ללכת. הדבר היחיד שמרגיז אותי זה שהייתי כבר בחלקים האלה לפני שנה בשנת 2007, הלכתי עם תרמיל לאורך החרב היפה, וזה היה עניין של נסיעה על ניבה, אבל אז לא הייתה לי מצלמה, וגם לא בלוג. ובהתאם, כולם כבר כתבו על המקומות האלה, ולמרות שהייתי לפני רבים, לא.
תוכן המאמר
- 1 לילה בקריירה
- 2 סוס אבן
- 3 עמק המגליות
- 4 כנסייה הרוסה ליד הכפר קוצ'רגינקה
- חָמֵשׁ התנחלות אישוטינסקי
- 6 מפה של חרבות יפהפיות
לילה בקריירה
יצאנו מאוחר ביום שישי לעבר אפרמוב שבאזור טולה, אך נסענו ממוסקבה לאורך הכביש M4 לאורך כמאה קילומטר ובילינו את הלילה באוהל במחצבה, כמו שבאמת רצינו לישון. בבוקר המשכנו הלאה, אכלנו ארוחת בוקר על הכביש ואז טיפסנו על סלעים ושדות כל השבת, ובערב הגענו להתנחלות אישוטינסקי, שם בילינו את הלילה ממש בראש. חצי יום ראשון הלכנו וחיכינו שהדרך תתייבש ואז חזרנו למוסקבה. על זה כתבתי הכל, שיומיים צריכים להספיק למסלול סוף השבוע הזה.
סוס אבן
היא ממוקמת בסמוך לכפר קוזיה, ואם עוברים מהאספלט דרך ויאזובו, מיד אחרי החייל, עליכם לפנות ימינה בדרך עפר. ואחרי שנסע מעט על פני השדה, אבן זו תהיה גלויה במדרון הנגדי. מצא שזה לא קשה.
אבן סוס היא אבן מוזרה, שעומדת על שלושה אחרים, כאילו עומדת על רגליה, והובאה לכאן לפני זמן רב על ידי קרחון. הם אומרים שזה דומה לראש של סוס, אבל משהו נראה לא בסדר עם הדמיון שלי. יש גם דעה כי החריץ במישורו העליון אינו מכוון בטעות לדרום-מזרח. באופן כללי אגדות שונות קשורות לאבני סוסים, ואולי הוא היה פעם איזשהו מזבח. בכנות, אבן, כמו אבן, אתה מעדיף לשים לב יותר לטבע סביבו, ואיך נהר החרב היפה (אני מתנצל על טפולוגיה).
עמק המגליות
מסוסון סטון אנו נוסעים דרך הכפר קוז'י ובמזלג בכפר פונים ימינה. אנו מגיעים לקרסנוגורסק וממש לפניה הולכים שמאלה לאורך הבתים. יש אבנים ותראו.
מקום נחמד מאוד ונוף יפהפה! אולי אהבתי להרים מושפעת, מכיוון שכאן הגבעות גבוהות ו ‘סלעים’ יש. נכון, הסלעים קטנים מאוד, ולמעשה הם רק אבנים, אבל בכמות כזו מדהים לראות אותם ברצועה שלנו. כנראה טיפסנו שם כשעה, חיפשתי זוויות ונהניתי מהנופים, לשקה הלכה לשחות ואז הצטרפה אלי. באבנים רחיצות כאלה הן מצחיקות, ובאחת מהן היה חלל גדול בו הם יצרו קן צרעות..
כנסייה הרוסה ליד הכפר קוצ'רגינקה
מהאבנים אנחנו יורדים בדרך ונוסעים לאורך נהר החרב היפה מערבה. הצלחנו לנסוע רק קצת, כי השלולית העמוקה הראשונה עצרה אותנו והלכנו ברגל. אפשר היה לרכוב, אבל לא ניסינו. סע לשם למשך זמן קצר, בערך 20 דקות. אל תחמיץ את הכנסייה, היא עומדת ממש ליד הנהר.
אני לא יודע למה, אבל אני אוהב את הארכיטקטורה ההרוסה, היא נובעת מאותה עתיקה מסתורית. יש בכך רק חיסרון אחד - המאה של בניין כזה היא קצרת מועד, ואם היא עומדת בימינו, אין זה עובדה שניתן לראותה מחר..
התנחלות אישוטינסקי
כאן היינו רק בערב, היה כמעט חשוך כשהתחלנו להקים אוהל. ישנן שתי אפשרויות בהן לבלות את הלילה: על הגבעהפור עצמה, שהיא גבעה או בסמוך לנהר שמתחת. בחרנו באפשרות הראשונה.
אם אין גשם, הדרך כאן מעולה, רק 10 דקות מהכביש המהיר. מהאספלט, עליכם לפנות אל דרך החצץ לסלובודסקויה (זה מצויין ב- Yandex.Map) או אל דרך שדה העפר, שתגיע לכביש החצץ לפני שמגיעים ל -500 מטר, ואז הם מתכנסים. בכניסה למבצר אישוטינסקי הפנייה הראשונה שמאלה תוביל אתכם לגבעה, הפנייה השנייה צוללת בחדות ומובילה אל גדת הנהר. נכון, בירידה זו לא הייתי מעז לנסוע ברכב רגיל. לכן, אם אתה צריך לרדת, אתה יכול להמשיך הלאה בדרך העפר מבלי להסתובב לשום מקום (להסתובב בשדה וללכת ימינה) ותראה שאחרי נטיעת היער תראה עוד מדרון עדין יותר.
אין נתונים מהימנים על ביצור אישוטינסקו. כנראה שהייתה כאן פעם עיר, אך איש אינו יודע מי גר בה ומה קרה לה. רק דבר אחד ברור - הם בחרו לעצמם מקום טוב, עם נוף יפה, לא היה אכפת לי לגור כאן בעצמי. למרות שבקיץ כבר היו יותר מדי אנשים בגלל העובדה שהמקומות כבר מתוארים על ידי אנשים רבים, והדיג על חרב יפה הוא פופולרי, אם לשפוט על פי הפורומים.