דגל גרמניה
לדגל הלאומי של גרמניה צורת לוח מלבני המורכב מפסים של שחור, אדום וזהב, שנמצאים אופקית.
צבעי שחור וזהב החלו להשתמש כבר בימי הביניים על מעילי הנשק הגרמניים. צבע שחור סימל כוח, אומץ ועבר גרמני גדול. מעט אחר כך נוסף אדום לשני הצבעים הללו..
מעניין לציין שבעידן מלחמת השחרור, שכוון למאבק נגד נפוליאון, נוצר בגרמניה אגודת סטודנטים של ג'נה. מרבית חבריה השתמשו בצבעים שחור ואדום לצורך ייעודם. בשנת 1816, אוכלוסיית ג'נה, כאות הכרת תודה עמוקה לאומץ לבם של תלמידי העיר, הציגה בפני האיגוד דגל אדום-שחור-אדום מעוטר בענף עץ אלון מוזהב, עליו רקום ביד. מאז אותה תקופה אימץ התאחדות הסטודנטים של העיר ג'נה את דגל הטריקולור הזה כסמלו. מאז אותם ימים החל השילוב של שחור, אדום וזהב להיראות כסמל לאופוזיציה בצורה של כוחות בורגניים-דמוקרטיים. אך עבור סטודנטים וליברלים גרמנים בתקופה שלאחר נפוליאון, הטריקולור השחור-אדום-זהב הוכר כסמל למאבק לאיחוד המדינה. הסבר על הסמליות מצד הפטריוטים הגרמנים איפיין את הטריקולור כדלקמן: שחור פירושו לילה של אפל כהה של תגובה; אדום - דמם של לוחמים ששפכו במאבק למען דמוקרטיה וחופש; הזהב הפך לסמל של שמש החופש, שצריכה לעלות על המדינה כולה. אולם המשורר הגרמני המפורסם פרדיננד פריילינגט פרש משלו לטריקולור: «אבקה אדומה, אדומה בדם, זהב מטילה להבה».
הדגל בצבע שחור, אדום וזהב אושר לראשונה רק בשנת 1919 כדגל המדינה הלאומית של גרמניה. שילוב שחור-אדום-זהב הפך לסמל לרעיון של יחיד חופשי ודמוקרטי «גדול» גרמניה ואוסטריה.
יש לציין כי היטלר אימץ את התאמת הצבעים בשחור-לבן-אדום של הדגל, מכיוון שסמל כזה של אחדות ושגשוג של האימפריה סייע למשוך לצידו מונרכיסטים ובורגנות שמרנית. מסיבה זו טריקולור כמו שחור, לבן ואדום הפך לסמל הלאומי של גרמניה הפשיסטית. עם התבוסה של גרמניה הפשיסטית, המדינות המנצחות אימצו איסור על שימוש בכל הסמלים הנאצים. איסור זה נמשך גם לדגל. לפיכך, דגל הפדרציה החדשה הפך שוב לסמל הזהב שחור-אדום-זהב, המסמל אחדות וחופש.