איכשהו באחת התגובות הזכרתי את הדרך הזו לחסוך ובזבוז מהורהר. מצאתי את זה די מעניין, במיוחד בגלל הפשטות שלו, ולכן החלטתי להכניס אותו לפוסט קצר נפרד. ופרוץ החיים הזה מורכב בקביעת מגבלת הזמן שבין התרחשות התשוקה למימושו. וזה הכל. רוצה לחסוך קצת כסף? רק חכה! זה מספיק כדי להפסיק ברוב המקרים לבצע רכישות מיותרות בגלל רצונות רגעיים. במיוחד, אתה אפילו לא צריך לעשות שום דבר, אלא צריך לעשות זאת «לא לעשות».
תוכן המאמר
גרזן פשוט לחיים
הייתי מחלק שיטה זו, או בדרך אחרת פריצת חיים, לשני חלקים:
- אוסף רשימות קניות בעיכוב זמני ביישום.
- סרב לרכישות בדחף במהלך תהליך הקנייה.
על אילו דרכים אחרות לחיסכון מיושמות במשפחה שלנו שכבר כתבנו במאמר - איך לחיות כלכלית או רשימה של פריצות החיים שלנו. הרשו לי להזכיר לכם שחיסכון אינו מטרה, אלא תופעת לוואי. המטרה היא חופש!
כיצד לחסוך כסף ברכישות? ערכו רשימה והמתנו 🙂
רישום
כשלעצמם, הרשימות כבר נוחות למדי לחיסכון קטן ולבניית הוצאות. מישהו מכין רשימות של מוצרים כדי לא לשכוח לקנות משהו בסופרמרקט, מישהו כותב רשימות של רשימת משאלות שונות (רשימת משאלות) וכו '. ולמעשה, כבר בשלב זה, כשאתה מבזבז את האנרגיה שלך על עריכת רשימה, אתה מנתק את המיותר. שמתי לב גם שיהיה נחמד לבצע איחור זמני, כביכול, להבין את הצורך ברכישה. כמובן שהדבר ישים יותר לציוד ולבגדים ולא למוצרים..
אני זוכר שהיה לי מחברת מיוחדת בה רשמתי את כל המשאלות שלי וקבעתי עיכוב של כ 2-3 חודשים. הפעם התברר די בכך בכדי להחליט אם בדיוק הדבר הזה צריך להיות או לא. בדרך כלל 30-50% מהדברים נשרו או התחלפו באחרים. פירוש הדבר שרציתי משהו סתם כך, לצורך החזקה, אבל במציאות זה לא היה הכרחי. עם זאת אני לא בטוח שאופציה כזו יכולה לעזור לכולם לחסוך כסף, כי אם המשימה היא להקיף את עצמך בדברים למקסימום, תמיד אפשר לכתוב את הרשימות האלה 🙂
עכשיו אני לא שומר רשימות, אבל רק לפעמים אני מכניס את הרכישה המתוכננת שלנו תקציב משפחתי. אני עושה זאת לא לעיתים קרובות, מכיוון שלמעשה שום דבר כבר לא צריך.
דחה רכישות דחף
מניסיוני, את רוב המיותר קונים ישירות בחנות תחת השפעה של דחף. מעולם לא תהיתי מדוע יש סופרמרקטים גדולים ללא דלפקים, מדוע הסחורה מסודרת בסדר מסוים ומדוע האריזה כל כך צבעונית? היצרנים עושים כמיטב יכולתם בכדי לתפוס את עינכם ולעורר רכישת דחף. אפילו בבית המרקחת, תרופות נראות כך שרוצים לקנות אותם 🙂 אז המצב הוא, הלכתי לחנות לחם וקניתי חבורה נוספת «טָעִים מְאוֹד», די טריוויאלי עכשיו.
שמתי לב גם בדוגמא של חברים שרבים נכנעים לרצונות הגופניים של הגוף. לדוגמה, אם אתה נמצא במרכז מוסקבה ופתאום אתה מרגיש צמא, תצטרך לקנות בקבוק מים עבור 50 רובל. אבל אם יחד עם זאת אני יודע שבעוד חצי שעה אהיה רחוק מהמרכז, אז אני יכול בקלות לסבול את הזמן הזה ולקנות מים במחיר הולם. זוטה, כמובן, אבל למעשה, כל החיסכון מהדברים הקטנים מסתכם. אני זוכר שלגבי תאילנד נשאלנו לעתים קרובות איפה אנחנו מוצאים שהכל כל כך זול ומדוע ההוצאות כל כך נמוכות. ולא היה סוד, אתה רק צריך להסתכל קצת או לחכות, כלומר לבזבז קצת זמן.
מישהו ישקול בעיכוב זמן כזה מגבלה, אך באופן אישי זה לא מפריע לי בכלל, אלא להפך הופך אותו לחופשי יותר. כי מאחורי הכסף עומדת עבודה וזמן, ובראשי הקשר הברור הזה תמיד צץ אוטומטית ברגעים כאלה. אתה יכול גם לומר שהזמן יקר יותר ואתה יכול להרוויח הרבה יותר, אבל יותר קל לי באופן אישי לחסוך מאשר להרוויח כל הזמן משהו, מוטב שאעשה משהו נעים. בנוסף, לא תמיד הגיוני להמשיך על גופכם וחולשותיו. בהתחשב באיזו תדירות והרבה מכל הצדדים נאמר על מה עלי להשתמש, במה עלי ללבוש וכן הלאה. קל מאוד להתבלבל ולתת לקניות חשיבות רבה מדי בחייכם.
נ.ב. עכשיו אני לא אוצר רשימות ולא שולט בכלום. או שיש לי כבר הכל הרבה זמן, או שעכשיו מתבצעות רק הרכישות הנדרשות. החוק «לדלל פעם בשנה את כל הדברים» כמעט איבד את הרלוונטיות 🙂
