אנחנו כבר חושבים על הטיול הבא לסין, אך שער החליפין אינו מאושר. כשחזרנו בסוף האביב, השיעור צנח, וכעת הוא צומח שוב. כך, האוכל בסין (ולא רק זה) הופך להיות זול יותר עבורנו, הוא הופך ליקר יותר 🙂 ואיך מחשבים את התקציב של טיול בזמן כל כך לא יציב? יתר על כן, לאחרונה חלה ירידה בבורסה הסינית, אך היא טרם הוצגה בשער החליפין.
אוקיי, אם מישהו יעבור לסין בהינאן, הנה המחירים ב- RMB לעיון. כרגע יואן 1 = 9.5 רובל, כלומר ניתן להכפיל הכל בשקט ב 10. עד לא מזמן, כפול 5-6. ושער הדולר לא משתנה - 6.2 יואן לדולר אחד.
מחירי מוצרים בסין בהינאן
אינני יכול לומר דבר לכל סין, מכיוון שהיינו רק באי האינאן ולא באתר הנופש הפופולרי של סניה, אלא בעיירה הקטנה לינגשוי, 80 ק"מ מהאתר. מצאנו שם 3 סופרמרקטים, המחירים בהם לא היו שונים בהרבה, משהו זול יותר, משהו יקר יותר, אבל באופן כללי הסימון לרכישות לא היה שונה. בסופרמרקטים הללו היו כמה מאפיינים משותפים:
- מחסור באוכל אירופאי: אין לחם רגיל, רק גבינה מומסת, רק חלב שמשחק לאורך זמן, שוקולד רק סניקרס ויונה, חמאה הופיעה פעם בחודש, אין שום שימורים / כוסמת / קקאו / שמנת חמוצה / קוטג ', מאפים וטעמים מתוקים טעימים. הרשימה לא שלמה, זה מה שזכרתי מייד.
- בערב אי אפשר לקנות דגים / בשר וכמה ירקות / פירות, הכל מסודר אחר הצהריים.
- המחירים קיימים בשוק, כך שאין טעם לצאת לשוק.
- המחיר של מוצרים במשקל מצוין על 0.5 ק"ג, לא 1 ק"ג! בהתחלה מאוד יוצא דופן.
- את השמות ועל אחת כמה וכמה הקומפוזיציה על האריזה כמעט ולא משוכפלת באנגלית. צריך לנחש או לדעת מראש מה זה מה.
בטח, המבחר יהיה רחב יותר בסניה, אבל המחירים, לדעתי, זהים. יותר מכל אהבתי עגבניות שרי, מעולם לא אכלתי כל כך טעים בחיי, והכי חשוב זול. עכשיו הם חולמים עלי בלילה. אבל לאורך הדרך, המוצר הוא עונתי, הם לא היו זמינים לאורך זמן. אני שותק על מנגו, זה טעים בכל מקום 🙂 צהוב תאילנדי לא נפגש, אבל היו עוד זנים טעימים לא פחות.
מחירים בבית הקפה
לא אכלנו לעתים קרובות בבתי קפה, מכיוון שהם לא היו ממש לידנו. בית קפה, כמו במקומות אחרים, יכול להיות מחולק, פחות זול ויקר יותר. אלה שהם זולים יותר, עם פנים פשוטים וקטנים מאוד. הם מוחזקים לרוב על ידי מוסלמים (או שמעדנו ככה?), וכל המנות שהוצגו די אכילות (ואפילו טעימות). מאוד אהבתי את תפוחי האדמה המטוגנים חצי אפויים, במיוחד זה הלך טוב עם אורז. בחיים לא הייתי חושב על שילוב כזה. בעיקרון, אכלנו משהו כמו נודלס עם ירקות, אורז עם ירקות, תפוחי אדמה ושילובים ביניהם. איפשהו לקחו כופתאות, משום מה לא נפגשו כל כך לעתים קרובות. כפי שהבנתי מדברי המתרגמים, אכלנו בעיקר אוכל מהמטבח הצפוני.
המחירים למנות פשוטות נעים סביב 15-30 יואן. שרימפס מטוגן בבית קפה ברחוב עלה 25-30 יואן. מנות מורכבות, כלים בבתי קפה אזרחיים, כמו גם אוכל אירופאי היו יקרים יותר. לדוגמה, פיצה קטנה 50 יואן.
נ.ב. אניני טעם של סין, כמו בשאר הארץ עם מבחר? האם יש אוכל מוכר לנו בסופרמרקטים?