אז הפגישה הראשונה התקיימה בפארק קולומנסקויה. בכנות, לא ציפיתי שכל כך הרבה אנשים יבואו. נהדר, כמעט 30 היינו מאיתנו, כולל ילדים! שמחתי מאוד לראות את כולם ולא פחות שמחתי שבאת. היה מעניין לדבר, להקשיב לסיפורים מהחיים, ללמוד לעצמי משהו חדש. זה מצחיק, כאילו כולנו שונים, אך יחד עם זאת, כשיש משהו משותף, אז אין שום חסמים לתקשורת. אני מקווה שאיש לא השתעמם ואף אחד לא התחרט שהגיע לפגישה באותו יום. תודה על החברה!
כמובטח, אני מפרסם את זה כדי שכולם יוכלו להחליף אנשי קשר בתגובות, להשאיר קישור לפרופיל שלהם ברשתות החברתיות ולהוסיף אחד את השני כחברים. רצוי רק שהאווטאר או התמונות הסמוכות היו עם פנים, ולא איזה קוטה, אחרת קשה יהיה לזהות אדם שמאחורי שפמו ושיערו.
אני לא יודע אם כולם הגיעו, או שמישהו היה ביישן, אבל אולי יהיו פגישות אחרות. נכון, אני עדיין לא יכול להגיד איפה ומתי. אני אגיד לך בקצרה איך זה הלך למי שלא היה. ישבנו בקרחת יער בקולומנסקוי ובמעגל כולם סיפרו על עצמו מה הוא עושה ואיך הגיע לכאן. לאחר סיום המעגל, כולם התפרסמו לקבוצות עניין קטנות והתקשורת נמשכה.
ובכן, כמה תמונות מהפגישה.
שאלות
באופן טבעי, בפוסט זה אני רוצה לאסוף משוב ולשאול שאלות. פגישה זו הייתה משפט, ולכן היא נערכה במתכונת של היכרויות. לראשונה - זה הספיק. העקשני ביותר נשאר עד עשר בערב, ואפילו עמדנו ליד הרכבת התחתית, לא יכולנו להיפרד 🙂
- מה היה חסר בפגישה זו?
- האם אתה זקוק לישיבות נוספות?
- איזה פורמט נחוץ?
אני שואל את השאלה האחרונה לא בלי סיבה, כי מניסיוני, אם תמשיך הלאה, אז «נפגש שוב» זה כבר לא יהיה כל כך מעניין וצריך להיות בתיאוריה פורמט / פורמטים שונים. אם כי, כמובן, אם כולם יתפזרו (רבים השמיעו את הרצון הזה), אבל בכל פעם יהיו רק משתתפים חדשים והשאלה הזו נעלמת 🙂
נ.ב. והנה אלבום נוסף של מריה מורושובה - http://vk.com/album29502632_176198592
