כשתכננו את טיולנו למלזיה, הבנו שאנחנו רוצים לבקר לא רק במראות של קואלה לומפור, שנוצרה על ידי ידיים אנושיות, אלא גם אטרקציות טבעיות. אלה כללו בעיקר מערות באטו..
למרות שהם ממוקמים 13 ק"מ צפונית לקואלה לומפור, להגיע אליהם עכשיו הרבה יותר קל מבעבר. המהירה ביותר וכפי שהתברר הדרך הזולה ביותר היא הרכבת KTM Komuter (כבר דיברתי עליה תחבורה קואלה לומפור) יתר על כן, אם אתה קונה כרטיס במכונה, אתה צריך לבחור תחנת Sentul, כי הרכבת החלה לרוץ למערות באטו ממש לא מזמן ועדיין לא נכנסה לעצירה כזו במערכת. ובקופות תוכלו לקנות כרטיס מייד למערות באטו, שעשינו. מופתע ממחיר 1RM לכיוון אחד. אגב, בכיוון ההפוך, כל כרטיס עלה 2 RM. ככל הנראה, הדבר נובע מאי הבנות עם התחנה שהופיעה לאחרונה.
מחוון כיוון בתחנת KTM Komuter
רכבת למערות באטו
נוף לאורך הדרך למערות באטו
אנו יוצאים לרחוב - משמאל, אמנם לא גבוה במיוחד, אך בולט בפארם, עולה בהרים, ומול כמה שערים כחולים מוזרים מעט עלובים - זו הכניסה למערות בת.
כניסה לא בולטת לשטח מערות באטו
אתה נכנס - אתה מגיע להודו האמיתית! מרבית המבקרים במערות באטו הם אינדיאנים (או הודים?) עם נשים הודיות בסאריס צבעוניים. מבחינתם זה כנראה לבוש מזדמן, אך הוא נראה די בהיר וחגיגי, מה שגורם למקום להיראות צבעוני יותר.
מבקרים לבושים בצבע
משפחה הודית גדולה
מבקרים במערות באטו
בחיפוש אחר תובנה והארה
מישהו ישן במערות בת
מוזיקה הודית נשמעת בכל מקום, יש פסל גדול של איזה קוף כחול קדוש, ומול הכניסה למערות באטו עצמן יש פסל ענק של 43 מטר של האל מורוג (אגב, זה הפסל הגדול ביותר של האל ההינדי הזה בעולם). והכל מכיוון שמקום זה הוא אחד המקדשים הפופולריים ביותר של ההינדים מחוץ להודו. כאן בינואר, הם אומרים, מתקיים בית מטורף תחת השם פסטיבל טאיפוסאם. על גרם מדרגות ענק שנמצא 272 מדרגות ניצבים המוני הודים, שרבים מהם דבקים ווים לעורם, אליהם מחוברים מסגרות מתכת כבדות - קוואדי. זה כנראה מאוד מרהיב, אם כי לא לכולם, אבל יש כאן הרבה אנשים בתקופה זו.
מערות באטו, סביבה
מערות באטו ופסלו של האל מורוגה
באופן כללי, דיברנו קצת עם הקופים בכניסה לשטח מערות באטו, לכיוון המדרגות. בכל מקום ישנם אוהלים עם ממתקים הינדים אמיתיים, במחירים שלהם נוגסים מעט (עבור 3 עוגות קטנטנות הם מבקשים 4 RM, מדובר בכ- 40 רובל). ובכל מקום יש מוכרי קוקוסים טריים, שנחתכים ממש במקום הלקוח, מוחדרים לצינור ומוגשים כמו כוס. וליד המוכר הרים של שכרות כאלה כבר שתויים «כוסות».
המקומיים הראשונים, עדיין ידידותיים, מכיוון שאוכלים היטב
טובות הודיות
הכנת כוס קוקוס
במדרגות ממש, הם פגשו במפתיע את חבריהם שהם פגשו בערב, ולכן בשיחות העלייה של 272 מדרגות נעלמה מבלי לשים לב.
בתוך המערה שום דבר מיוחד. בפינות יש פסלים של אלוהויות הינדיות, אוהלים עם מזכרות, בכל מקום קופים כועסים מצחיקים מתרוצצים, התוקפים אנשים, לוקחים את האוכל שהביאו איתם.
272 מדרגות למערות באטו
מערות באטו בפנים
מערות באטו - מה שיש בפנים
האיש בקרב זה ניצח!
מערות באטו - הביטו למעלה
מערות באטו בפנים
בתוך מערות באטו
לא רק תיירים מגיעים למערות באטו
אך עדיין ישנם תיירים רבים
מערות באטו בפנים
נוף ממערת באטו הראשית
במהלך הירידה התבוננו באותה תמונה של ההתקפה האכזרית של קופים חסרי פחד על אנשים שקמים בשלום וסוחבים אוכל בשקיות. ואם אתה לא נותן להם את התיק הרצוי הזה, הם לוחשים, מגחכים, ואתה מבין שעם היצור הנחמד הזה, הבדיחות הן גרועות.
תמונה נוגעת ללב במדרגות למערות בת
מערות באטו
הבננות הללו, כמובן, לא יאכלו על ידי האלים.
ירידה ממערות באטו
אפשר היה לבקר בשתי מערות נוספות באותו מקום, אך אחת מהן (מערה אפלה) הייתה זקוקה לאישור מיוחד של החברה המלזית להגנת הטבע, ופשוט לא ידענו על השנייה, ולכן לא הגענו לשם.
מערה חשוכה
לפני שיצאנו, אכלנו אוכל צמחוני טעים באחד מבתי הקפה ההינדים. על כף יד גדולה (כן?) עלה הגיש קומץ אורז שוכב ועוד שלוש או ארבע ערימות של תוספות שונות, טעימות אך אי. ויש להניח שמומלץ לאכול את כל המנה הזו בידיים, למרות שהמלצר הביא לנו בזהירות את המכשירים, מתוך הבנה שאנחנו פרנגים ויש מעט שאנחנו מבינים בתרבות האכילה.
הארוחה הצנועה שלנו
עכשיו, למרבה הפלא, בזכרוני מערות באטו, אני מבין שהקופים האמיצים וחסרי הבושה הותירו בי את הרושם הכי חי, אם כי, כמובן, המקום הזה יפה ומשמעותי.
