מסורות של טג'יקיסטן
טג'יקיסטן האלפנית אינה פופולרית במיוחד בקרב תיירים, אך מי שביקר בעריה וכפריה מציין את הייחודיות והמקוריות של התושבים המקומיים ומנהגיהם. עבור המסורת הבלתי-פתאומית של טג'יקיסטן, זה אולי נראה דומה מאוד לסדר האסלאמי בכל מדינה מוסלמית אחרת, אך בחינה מדוקדקת מגלה מאפיינים אישיים רבים.
בית תה מזרח
לטג'יקים, כמו עמים רבים אחרים של מרכז אסיה, יש מועדוני גברים ייחודיים שבהם נהוג לדון בחדשות, לשתף רשמים, לעשות עסקאות ולבסוף, פשוט לשתות תה ירוק, לברוח מחום הצהריים. בתי תה היו קיימים לפני כמה מאות שנים והיום לא איבדו את חשיבותם. מסורות של טג'יקיסטן קובעות כי רק גברים ישתתפו בבית תה. כאן הם שותים תה ומפתרים סוגיות חשובות, והמבקרים מביאים לבית תה תה חדשות וסיפורים מעניינים על מדינות ואדמות אחרות..
האביב מגיע. דרך האביב!
ראש השנה הטג'יקי נקרא נאוורוז ונחגג על שוויון השוויון. זה עולה בקנה אחד עם תחילת העבודה החקלאית ומשמש סמל להתחדשות הטבע והאדם. על פי המסורת הישנה של טג'יקיסטן, במהלך נברוז נהוג להציב בנדיבות שולחנות ולארגן משחקים וחגיגות..
חגי ערמוני השלג והצבעונים קשורים לפריחת עמקי ההרים ונחגגים ללא היקף קטן. אורחים תכופים של חגים כאלה הם מתאבקים המארגנים תחרויות בהיאבקות הלאומית "גושטינגירי".
מלאכות עממיות
טג'יקים היו ידועים מאז ומתמיד בזכות האורגים המיומנים שלהם, ובדי המשי והצמר שהם מייצרים מוערכים הרבה מעבר לגבולות המדינה. אריגה הייתה מנת חלקם של גברים וזה הם שהפכו למאסטרים הבלתי-נעלים ביותר בייצור ציורים בהירים וצבעוניים, מהם תפרו תחפושות לאומיות..
המסורות של טג'יקיסטן נשמרות בייצור תכשיטים וכלי חרס. כמזכרת מהארץ אתה יכול להביא רקמה לאומית או צלמית מזויפת, תמונה מגולפת במיומנות מעץ או צלמית אלסטית.