תולדות דוברובניק. קרן, פיתוח, הופעתה של דוברובניק

תולדות דוברובניק

ממוקם על חוף הים האדריאטי, דוברובניק הקרואטית היא נמל ים מרכזי ואחד מאתרי הנופש הפופולריים ביותר בים התיכון..

עד לא מזמן האמינו כי ההיסטוריה של דוברובניק החלה עם היישוב הקטן רגוזה על איון סלעי קטן, שהופרד מהיבשת על ידי תעלה צרה למדי, שהפכה במחצית הראשונה של המאה ה -7 למקלט לפליטים מהשכנים, אווארים וסלבים. אפידאורוס (Cavtat מודרני). מחפירות ארכיאולוגיות אחרונות עולה כי היישוב התקיים באי מאז ימי קדם.

לאחר זמן מה, כמעט מול האי, למרגלות הר סרדי, קם היישוב הקרואטי דוברובניק, כנראה קיבל את שמו בגלל חורשות האלונים הצומחות כאן בצפיפות. דוברובניק צמח במהירות ובמאה ה- 9 שתי ההתנחלויות הפכו למעשה לאחת. התעלה המפרידה בין ראגוסה לדוברובניק סוחטה לחלוטין סביב המאות ה- 11-12, ורחוב סטראדון, הרחוב הראשי של העיר העתיקה ואחד המקומות האהובים ביותר לטיולים, הן בקרב המקומיים ואורחי דוברובניק, הונח במקומו. ואף על פי שבמשך מאות שנים נעשה שימוש נרחב בשני שמות העיר, מסמכים היסטוריים עדיין קיימים בעיקר «רגוזה». שֵׁם «דוברובניק» העיר קיבלה רשמית רק בשנת 1918.

ימי הביניים

במשך זמן רב היה דוברובניק תחת חסות הביזנטיון, בעודו עדיין בעל אוטונומיה יחסית, מה שמאפשר לו לקבל באופן עצמאי מספר החלטות ולווסת תהליכים פוליטיים וכלכליים פנימיים. ככלל, השלטון הביזנטי השפיע לטובה על היווצרות העיר כמרכז קניות מרכזי. התפתח באופן פעיל בתקופה זו בדוברובניק ובניית ספינות.

בשנת 1205, העיר נפלה תחת שליטתה של ונציה, שניסתה למקסם את ריכוז כל הכוח שבידיה. שלטונם של הוונציאנים נמשך קצת יותר מ -150 שנה. בשנת 1358 נחתם הסכם השלום של זדר (המכונה גם אמנת זארה), לפיו דוברובניק, יחד עם אדמות החוף האחרות של דלמטיה, שנודעה אז כקומונה של רגוזה, הגיעו לשליטת הכתר ההונגרי-קרואטי. עד מהרה הפכה הקומונה לרפובליקה שבמעמדה היא התקיימה עד 1808.

בהיותו רק בשליטה נומינלית, ראשית הכתר ההונגרי-קרואטי, ומאז 1458 האימפריה העות'מאנית, תוך התבוננות בנייטרליות והראתה את נפלאות הדיפלומטיה, הפכה הרפובליקה של רגוזה עם המרכז המינהלי בדוברובניק לשלטון ימי עצמאי כמעט, ששיאו פרח במאות 15-16..

במאה ה -17, כלכלת רפובליקת רגוזה חוותה כבר מיתון משמעותי למדי, שהקל מאוד על ידי המשבר בשילוח הים התיכון. בשנת 1667 שרד דוברובניק רעידת אדמה קשה שהרסה את העיר לחלוטין וגבתה אלפי חיי אדם. העיר שוחזרה במהרה, אך הוא כבר לא יכול היה להתאושש ולהשיב את השפעתה הקודמת..

זמן חדש

בשנת 1806 כבשו הצרפתים את דוברובניק. בשנת 1808 בוטלה הרפובליקה של רגוזה, ואדמותיה (כולל דוברובניק) הפכו לחלק מהפרובינציות האיליריות. בשנת 1814 הוציאו האוסטרים והבריטים את הצרפתים מהעיר, וכבר בשנת 1815, על פי החלטת קונגרס וינה, עבר דוברובניק את האימפריה האוסטרו-הונגרית, שבשליטתה היא נותרה עד 1918 כחלק מארץ הכתר של ממלכת דלמטיה. עם נפילת אוסטריה-הונגריה הפכה העיר לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים (מאז 1929 - ממלכת יוגוסלביה), ובשנת 1939 הפכה לחלק מבנובינה הקרואטית.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר תחילה על ידי חיילים איטלקיים ואחר כך גרמנים. בשנת 1945 הוא הפך לחלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כחלק מרפובליקה העממית של קרואטיה.

בשנת 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה, שהביאה לסכסוך צבאי רב עוצמה. במשך כמעט שבעה חודשים, נצפה דוברובניק על ידי כוחות צבא העם היוגוסלבי והופצצה שוב ושוב, וגרמה נזק אדיר לעיר, כולל מרכזה ההיסטורי. למרבה הצער, לא בלי נפגעים אנושיים. לאחר סיום פעולות האיבה, החל תהליך ארוך של שיקום העיר. עבודות בנייה ושיקום רחבות היקף הסתיימו רק בשנת 2005.

תמונות של דוברובניק