מסורות של סרביה
העם הסרבי אינו מחלק את מנהגיו לכנסיות ועממיות, ולכן בכל חג או טקס מקומי מורגשת השפעה רבה של האורתודוכסיה. הסלאבים ממוצא, הסרבים לקחו הרבה מהעמים הסמוכים, ובמסורתם ניתן להבחין ברשומות על מנהגי תראקיה ובלקן. בהיותו בחופשה או בעסקים, כל מטייל נתקל תמיד במסורות של סרביה, והיכרות זו נעימה ושימושית מאוד..
חוצה תהילה
המנהג החשוב ביותר של הסרבים הוא חגיגת התהילה. מסורת זו של סרביה היא ייחודית ובלתי ניתנת לחיקוי, ומשמעותה היא שלכל משפחה יש כאן קדוש משלה. היא נערצת על ידי כל בני המשפחה, והיא עוברת בירושה בצד האבהי. כאשר מתחתנים אישה מכבדת את תהילת בעלה.
תפארת הצלב היא לא רק משפחה, אלא גם משפחתית, כנסייתית או כפרית, כאשר הקדוש נערץ על ידי כל השבט, הקהילה הכנסית או הכפר. ההערכה היא כי מסורת זו של סרביה הגיעה מאבות קדומים שחיו בתקופות טרום נוצריות, כאשר אלים רבים היו קיימים בחייהם של אנשים.
חגיגת תהילת הצלב כוללת מספר טקסים:
- בערב יום חשוב מוזמן כומר לבית ומתבקש ממנו לברך על הבית והמים. שם מכינים את המנה העיקרית לשולחן החגיגי.
- כל בני המשפחה מתכנסים לארוחת חגיגית ועל השולחן יש בהחלט קלך וקוליבו - דייסה עם צימוקים, מפזרים דבש ומורתחים במים קדושים..
- בבוקר של אותו יום המשפחה הולכת למקדש ולוקחת את הקודש. במהלך השירות יש להתפלל לבריאותם של חברי השבט החי ולרוחם של אלה שעזבו את העולם הזה..
- יש לספק גם פינוקים לאורחים שיקבלו את מי שלא חוגג תהילה ביום זה..
- יום תפארת הצלב בכפר נחגג על ידי כל העולם. זה קורה מתחת לעץ קדוש עליו חצוב צלב..
עיניים לעיניים
לברך מישהו או להכיר את המקומיים מביטים תמיד בעיני בן שיחו. מסורת זו של סרביה מדגימה מחשבות טהורות וכוונות טובות. נהוג להביט זה בזה בעיניים זו של זו בכוסות משקפיים בחגיגות.
בפגישה אתה צריך לתת יד ואז להתנשק שלוש פעמים, אם התוודע בפני קרוב משפחה של חברה, אישה או בעל. כניסה לחנות, בית קפה או מסעדה, הקפידו לומר שלום. כך נהוג במסורות של סרביה וזה עושה את בן שיחיכם נעים לשוחח.