מסורות של מונגוליה
הטריטוריה העצומה והמידע המיעוט אודות חייה, חייה ומסורותיה של מונגוליה הופכים את המדינה הזו למסתורית ומבדרת עבור מספר עצום של מטיילים שיודעים הרבה על תענוגות התיירות. יציאה לסיור במונגוליה פירושו לגלות את מולדתו של ג'ינגיס חאן, לתפוס את רוח החופש במרחבים הגדולים של הערבה ולאהוב לנצח את הקומיס, שמעניק כוח ואומץ לנווד הבלתי ניתן לשבח..
הגיע הזמן לאסוף אבנים
אחת המסורות העתיקות של מונגוליה היא אוסף אבנים ובניית מבנים מיוחדים המכונים "אובו" מהם. אבנים הנערמות בערימות מסמנות מקומות קדושים או אירועים חשובים בחיי האנשים. ליד ביצו אי אפשר להשמיע רעש ואפילו לדבר, אסור להצית מדורות ועוד יותר מזה להרוס את הפירמידות הקדושות.
שאר המונגולים ידידותיים מאוד ומסבירי פנים. נהוג להם לספק לאורח לא רק עזרה, אלא גם כבוד וכבוד אמיתי. מטייל עייף תמיד ימצא מחסה ביורט מונגולי ויקבל לינה ואוכל, הוא יתבדר בשיחה מעניינת ויציע את כל הטוב שיש במשפחה ענייה. מסורות מונגוליה אינן מספקות תגמולים לאירוח, מכיוון שכל עזרה כאן מוצעת מעומק הלב.
אנשים נוודים
ההיסטוריה של השבטים המונגולים היא תולדות הנוודים. במשך מאות שנים עוסקים תושבי הארץ בגידול בקר ועברו ללא הרף ממקום למקום בחיפוש אחר מרעה חדש. לנוחיותם של בתיהם יש עיצוב מיוחד והם מפורקים בקלות ונבנים מחדש תוך מספר דקות. היורט המונגולי נקרא "גר" וכללי ההתנהגות בו עשויים להראות מסובכים למדי לאדם שלא מוקדש למסורת המונגולית.
אפילו מונגולים מודרניים מעדיפים את מגוריהם הנוודים על פני כל אחד אחר, וניתן לראות חצרות בכל מקום לא רק בערבה, אלא גם בבירת המדינה. בתים הרגישים מחולקים לחצאים זכריים ונקביים, ואנשים בני המין השני אינם צריכים לחצות את גבולות "שטח זר". כשאוכלים, חשוב להשתמש בכלל של יד ימין, מכיוון שהשמאל נחשב לנקי בקרב המקומיים.