תולדות וילנה. קרן, פיתוח, הופעת וילנה

תולדות וילנה

מעיל נשק של וילנה

וילנה היא הבירה, כמו גם המרכז הכלכלי והתרבותי של ליטא. העיר הציורית והירוקה להפליא הזו ממוקמת בדרום-מזרח המדינה במפגש נהר וילניה לוויליה ​​(נריס, ניאריס). היסטוריונים ובלשנים רבים מאמינים שכן «וילנה» ונתן את השם לעיר.

יסוד וילנה

התנחלויות על אדמות אלה התקיימו בתקופה הפרהיסטורית, אך התאריך המדויק של הקמת העיר המודרנית אינו ידוע באופן אמין. האזכורים הראשונים שנכתבו לעיר נמצאים במכתביו של הדוכס הגדול מליטא גדימינס ומתוארכים משנת 1323. במסמכים וילנה כבר מכונה «עיר בירה» הדוכסות הגדולה של ליטא. הנסיך גדימינאס הוא הנערץ על ידי הליטאים כמייסד וילנה.

בעשורים שלאחר מכן גדדינס, בזכות מלחמות, בריתות אסטרטגיות ונישואים, הרחיב באופן משמעותי את הבעלות על נסיכותו. וילנה (או מה שכונה אז העיר וילנה) נותרה בירה ומשכנו העיקרי של הנסיך ושגשגה. בשנת 1385, נכדו של גדימינאס יגילו, לאחר חתימת איחוד קרב (איחוד שושלת בין הדוכסות הגדולה של ליטא וממלכת פולין, שקדם להקמת המדינה הפדרלית המאוחדת של חבר העמים) בשנת 1569, הפך למלך הפולני. בשנת 1387 העניק יגיילו את חוק מגדבורג לווילנה.

תקופת השיא של וילנה

בתחילת המאה ה -16 צמחו חומות הגנה מאסיביות סביב העיר. בשנת 1544 נבחר וילנה מבוצר ומשגשג היטב על ידי המלך הפולני והנסיך הליטאי זיגיסמונד הראשון כמקום מגוריו. התפתחותה והקמתה הפעילה של וילנה כמרכז תרבותי ומדעי חשוב הוקל מאוד על ידי הקמת האקדמיה ואוניברסיטת האגודה הישועית בווילנה בעיר סטפן באטורי בשנת 1579 (היום אוניברסיטת וילנה).

המאה ה -17 הביאה מספר נסיגות לעיר. במהלך מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667) נכבשה וילנה על ידי חיילים רוסים וכתוצאה מכך נבזזה ונשרפה, וחלק נכבד מהאוכלוסייה נהרס. במהלך מלחמת הצפון העיר נפגעה קשה על ידי השבדים. התפרצות מגפת הבועה בשנת 1710, כמו גם שריפות הרבות שלאחר מכן, לא חסכו את העיר.

אובדן עצמאות

לקראת סוף המאה ה -18, לאחר החלוקה השלישית האחרונה של חבר העמים הפולני-ליטאי, שבעקבותיו הוא חדל להתקיים בפועל, הפכה וילנה לחלק מהאימפריה הרוסית והפכה לבירת מחוז וילנה. בתקופה זו חומות העיר נהרסו כמעט לחלוטין למעט מה שנקרא «שארפ ברהמס» - שערי העיר היחידים ששרדו עם קפלה. בקפלה נשמרת היום דמותה המופלאה של אם אלוהים מאוסטרוברמסקוי (סוג אייקון נדיר למדי המתאר את אם האל בלי תינוק בזרועותיה) - אחד המקדשים הנוצריים העיקריים של ליטא.

בקיץ 1812, במהלך המלחמה בין האימפריה הרוסית לצרפת נפוליאון, כוחותיו של נפוליאון כבשו את וילנה, אולם לאחר שספגו תבוסה מוחצת הם נאלצו עד מהרה לעזוב אותה. תקוות העיר לעצמאות אפשרית מהאימפריה הרוסית לא התממשו, ובשנת 1830 הפכה לתנועת שחרור שהסיסמא העיקרית שלה הייתה «שחזור עצמאותה של חבר העמים». כתוצאה מכך הדיכוי המרד, אוניברסיטת וילנה נסגרה ותושבי העיר היו נתונים לדיכוי המוני. התסיסה האזרחית הודחקה קשה בשנת 1861 וב- 1863, מה שהביא לשלילת מספר זכויות וחירויות על ידי תושבי וילנה, וכן לאיסור על השימוש בשפות פולניות וליטאיות. עם זאת, בסוף המאה ה -19, וילנה הפכה למרכז התרבותי והפוליטי של תחיית האומה הליטאית. בשנת 1904 הוסר האיסור על העיתונות הליטאית, והעיתון הליטאי הראשון פורסם בעיר «וילנה גינוס». בשנת 1905 התקיים דיאטת וילנה הגדולה, אשר אישרה את התזכיר ליו"ר מועצת השרים של רוסיה בדרישה לאוטונומיה ליטאית והפכה אולי לאחד השלבים החשובים ביותר בהתהוות האומה הליטאית המודרנית ובשיקום המדינה הממלכתית הליטאית.

המאה העשרים

בשנים 1915-1918 במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה וילנה על ידי הצבא הגרמני. ב- 16 בפברואר 1918 נחתם בווילנה חוק העצמאות של מדינת ליטא. ואף על פי שהרשויות הגרמניות נאסרו על הפרסום הרשמי של המעשה, הודפס נוסח ההחלטה והופץ בחשאי. המסמך היה בעל חשיבות יוצאת דופן וגיבש את עקרונות היסוד של השלטון, והוא שימש גם כבסיס משפטי לשיקום עצמאות ליטא בשנת 1990. לאחר עזיבת הכוחות הגרמנים, העיר נפלה לזמן מה בשליטת הפולנים, ואז נכבשה על ידי הצבא האדום. ביולי 1920 נחתם הסכם בין ליטא לרוסיה הסובייטית, שהבטיח את ריבונות ליטא, שכללה גם את אזור וילנה, בראשות וילנה. כעבור כמה חודשים חתמו פולין וליטא על חוזה סוולק, לפיו אזור וילנה הוקצה לליטא. נכון, פולין למעשה הפרה את האמנה באופן מיידי וכבשה את וילנה, שהפכה לימים למרכז המינהלי של וולובוסיה והייתה קיימת בתפקיד זה עד 1939.

בספטמבר 1939 כבשו כוחות סובייטים את וילנה, ובאוקטובר נחתם «הסכם סיוע הדדי» וילנה עברה רשמית לליטא. אף על פי כן, כבר באוגוסט 1940 הפכה ליטא, כתוצאה משורה של מניפולציות פוליטיות ערמומיות, לחלק מברית המועצות, וילנה הפכה לבירת ה- SSR הליטאי. ביוני 1941 נכבשה וילנה על ידי הגרמנים ושוחררה על ידי הצבא הסובייטי רק ביולי 1944.

ליטא הצליחה להחזיר סוף סוף את עצמאותה רק בשנת 1991. וילנה, הפכה שוב לבירת מדינה ליטאית עצמאית.

תמונות מווילנה

• 

  מעיל נשק של וילנה

• 

  וילנה בשנת 1599

• 

  מנזר ברנרדין וכנסיית סנט אן

• 

  כנסיית סנט אן

• 

  מגדל גדימינאס

• 

  קתדרלת וילנה

• 

  שער אוסטרוברמסקי

• 

  ארמון נשיאותי