מדוע אני בלוגרית או חלום של בלוגר.
זה קרה ברגע שעלה הרעיון לחשוף את סודו הקטן לגבי מטרת הבלוג הזה, התפתחה תחרות «החלום היקר ביותר של בלוגר». לכן החלטתי להשתתף בתחרות, ובמקביל לכתוב על מה התחלתי לשמור את הבלוג הזה, לדבר על החלום שלי, כביכול..
עד כמה שזכור לי לא יכולתי לשבת במקום אחד זמן רב, הדרך כל הזמן קראה לי על הכביש. מכירים את מצב הדרך? אתה יכול להתעייף מזה, אבל אתה יכול ליהנות ממנו. חוויות חדשות, מקומות חדשים, אנשים חדשים. טבע אחר, חיים אחרים. כל כך הרבה דברים מעניינים מסביב, איך אתה יכול לדלג על זה, איך אתה לא יכול לראות?
הייתם בהרים? זהו נושא נפרד הראוי לסיפור שלם. לאחר שהופיע פעם בפסגת הר, וראיתי את היופי של נופי הרים, אי אפשר לשכוח את רגשות הטיסה והחופש, את התחושה הזו של התגברות על עצמו ועל אחדות עם הטבע. איך אתה לא יכול ללכת אחרי זה להרים?
הר אלטאי. תצלום של בוריס וולצ'ק.
ים ... חוף פרא בשקיעה. אתה יושב על צוק מוקף בעצי אורן פיזונדה. ורק השחפים וקולות הגלים שוברים את הדממה. ובכן, איך אתה יכול לסרב להרשמות כאלה?
ים שחור עם שקיעה.
החלום שלי - ראה את העולם על כל גווניו, בין אם זה הרים סלעיים ויער אשור או ערים ואנשים, רוסיה או מדינות אחרות, ושתף את רשמייך עם אנשים אחרים. אבל תמיד המכשול היה השאלה איפה ניתן להשיג זמן או כסף, כיצד לשלב בין חיים רגילים ונסיעות, לעבוד עם החופשה הקצרה שלה ורשימה מעודכנת כל הזמן של מקומות אליהם אתם חייבים להגיע. החלום שלי הוא למצוא את התשובה לשאלה זו.
אז למה אני עושה בלוגים? ואז, מה לחפש את התשובה לשאלה הכי טוב בתהליך, בתהליך הגשמת חלום. החיים עצמם דחפו אותי לנקוט בפעולה: צמצום החברה והשאלה, מה לעשות הלאה: לחפש עבודה חדשה או ... ואז יש מחשבה מטורפת - למה לא להתחיל לנסוע עכשיו ולכתוב על זה בבלוג? לכו לפגוש את החלום שלכם ולפחות לזמן מה להיות מטייל ממש זה, חיו חייו של מעין בלוגר, סופר, הרפתקן שכותב יומן בין טיפוס על הר או המתנה לשקיעה לצוות הצילומים הבא. אז החלטתי לנסות את זה! מה גם שאני חולמת על זה מגיל צעיר.
אני חולמת שחיים ובלוג כאלה יכולים לספק לי את ההזדמנות שלא לקבל משרה במשרד אחר כך, או לפחות לתת לי מושג כיצד לעשות זאת. בינתיים אני פשוט מטייל ונהנה מהחלום.
ואני מאמין שבעתיד אוכל לממש את חלומי על ידי לנסוע בתדירות גבוהה ככל שאני רוצה ולכתוב סיפורי תמונות במהלך טיולי, בישיבה בבונגלו קטן בחוף האוקיאנוס השקט, או באוהל בצד הר בהימלאיה..