היישוב Glorious - הלילה הראשון של יגור באוהל וההיסטוריה שלנו
לפני שנה כבר כתבתי על זה אקופילאז 'מסופוטמיה, כשהלכנו לחברים שלנו לראות מה שלומם ומה הם עושים. הפעם נסענו ליישוב סלוונו, שנמצא בסמוך העיר פושצ'ינו, שם גרנו שבוע. למעשה, היינו כבר בסלאבני פעמים רבות ואפילו הייתה לנו שם חלקה, שכן מבחינתנו האלטרנטיבה לגור במוסקבה היא מגורים ביישוב דומה. עד כה, עדיין לא הספקנו, אבל קודם כל הדברים הראשונים.
התיישבות מפוארת
אם במסופוטמיה הכל רק מתחיל, אז בסלבנו זה כבר בעיצומו. כן, כמובן, ועדיין יש הרבה עבודה, אבל לפחות חלק מהאנשים כבר גרים כל השנה ועושים את צעדיהם הראשונים מבחינת האקולוגיה: הם שולטים בפרמקלצ'ר, בונים בתים אדובים וסלחים, משתמשים במקורות אנרגיה חלופיים ומגדלים את משק הבית שלהם. כמובן שהם עדיין רחוקים מישובים אקולוגיים שקיימים בחו"ל זה עשרות שנים. ברוסיה יש לנו מעט דוגמאות ללמוד מהניסיון, ולכן תהליך זה הוא ארוך מאוד, עליכם לבדוק את כל מה שקראתם בספרים על עצמכם, וכדי כסף הרבה דברים יקרים מאוד, שלא לדבר על זמן. אחרי הכל, לא כל אחד יכול מיד לקנות לעצמו בית, או למספר חודשים להתאמן באופן עצמאי בבנייה. קשה במיוחד למי שעדיין גר במוסקבה ונוסע לכאן רק בסופי שבוע. חישבנו כאן, בקיץ יש רק 24 ימי חופש, ובכן, מה אתה יכול לעשות בתקופה זו אם אתה מתחיל משדה חשוף ואתה לא איש עסקים באותו זמן ואתה צריך לעשות הכל בעצמך. אז הבתים ביישוב שונים לחלוטין ואנשים עם הכנסות שונות חיים ככל שהם יכולים. חשוב שכולם יתאחדו על ידי רעיון אחד - במוקדם או במאוחר לערוך הסדר אוטונומי עם משרות, לבנות בתים טובים לחיים של כל השנה ולעבור לשם לצמיתות, לגדל את הירקות והפירות שלכם, לגדל ילדים בריאים ולפתוח בית ספר משלכם..
בנוסף לסוגיות כספיות, מתעוררים קשיים ברישום המקרקעין. ברוב המקרים מדובר בקרקע חקלאית ויש להעביר אותה למעמד אחר ולהירשם מחדש כרכוש פרטי כך שניתן יהיה להשתמש בו. לא אתאר בפירוט אילו אפשרויות קיימות, אני רק יכול לומר שתהליכים נמצאים בשלבים שונים ביישובים אקולוגיים שונים, ובסלבני, למשל, הכל התארגן מחדש לכלכלת משק איכרים והופך כעת לרכוש פרטי.
למען האמת, ההתיישבות האקולוגית של Glorious דומה למראית עין של דאצ'ות, אך כבר יש הבדל והיא טמונה בחברה. כמה לא חשבנו לעבור ממוסקבה, אבל השאלה תמיד עלתה מהתקשורת במקום חדש. כמובן שאנחנו יכולים לתקשר עם כל אחד, אבל אנחנו רוצים תקשורת קרובה יותר, ידידותית, שאפשרה רק עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים מאוד. יתכן שלא תסכימו, אבל זה מגניב מאוד לחיות עם חברים ואלו שמבינים וחושבים באותו הכיוון בערך, שאינם צריכים להוכיח דבר ועם מי אתם יכולים לחלוק בבטחה את מחשבותיכם. אמת ואשליות גם לא כדאי לבנות (זו הטעות של הרבה מתחילים), אנשים כולם שונים, ולמרות הדמיון בהשקפות, עדיין יהיו חילוקי דעות. אבל לנו באופן אישי, מספיק שאנשים רוצים לחיות על אדמתם ובאותו הזמן רובם אינם מעשנים ושותים (יש צמחונים), מעוניינים באורח חיים בריא, מה שאומר שלילדינו תהיה מודל לחיקוי טוב, בנוסף להוריהם: )
אני רוצה לומר תודה לחברים שלנו שאירחו אותנו, האכילו אותנו ושתו. אגב, יש להם בלוג על אורח חיים בריא, אם כי לעתים נדירות הם לא כתבו לאחרונה, מאז הקיץ והרבה דברים באתר.
קצת עלינו ועל היחס שלנו להתנחלויות אקולוגיות
טיילנו המון סביב יישובים אקולוגיים, ואנחנו יודעים מקרוב איך אנשים חיים ואילו קשיים יש להם. אולי מישהו תופס אותם - «לכאן הגיעו אנשים עשירים», אך כפי שמראה בפועל, 90% מהמתנחלים הם אנשים רגילים לחלוטין. זה טוב כשיש דירה, אפשר להשכיר אותה או למכור אותה, אבל שוב, לרוב יש רק משכורת, שבאזורים לא מאפשרת להסתובב. אז הכי קל לעשות דברים כמונו בעבודה מרחוק :) אגב, זו אחת הסיבות שבגללן היה חשוב לי לעבור לעבודה מרחוק ולהפסיק להיות מחוברת למשרד, חשבנו גם לעזוב לגור ביישוב אקולוגי. אגב, אותו דבר להתערבב, עליו כתבתי כבר התחלנו ליצור יחד עם החבר'ה, אבל אז עזבנו את הפרויקט ...
בתחילה, ראינו התיישבות אקולוגית כאופציה היחידה לעבור ממוסקבה, מכיוון שאפשר לקנות חלקת אדמה גדולה (1-2 דונם), שתהיה זולה יותר מ -600 חלקים בבית כפרי (הכל עניין של מטרה חקלאית של הארץ), שמשמעותה לא יהיה צפוף ומציאותי מבחינתנו. יש צורך במגרש גדול מכמה סיבות - ראשית, זהו הטריטוריה המינימלית בה תוכלו לנסות ליצור מערכת אקולוגית ומשק משלכם, ושנית, אינני יכול לסבול קוטג'ים עם גדרות גבוהות וחלל סגור בו אתם יושבים, כאילו בכלוב, ו שכנים מרשרשים סביב ומסתכלים עליכם מהקומות העליונות של בתיהם. מנוחה במדינה זה דבר נפלא, אבל לחיות כל הזמן - אש.
אולם, עם זאת, עלו מחשבות על מעבר לכפר בשטח קרסנודר (מכיוון שההרים האהובים עלי ופחות אנשים נמצאים שם), כמו גם על חיי זמניים בתאילנד. וזאת בגלל טאי שנטשנו את האתר בסלאבנוי ועכשיו אנו מתחרטים מעט, מכיוון שעדיין נשארנו במוסקבה. אבל בכל מקרה, הכל נעשה לטובה, ולכן עדיין נמצא את מקומנו לחיים. אז בסלבני יש לנו עכשיו הרבה חברים ועכשיו אנחנו הולכים לשם רק כדי לבקר. אם כי מי יודע, הכל עשוי להתברר כך שנחזור להיות שם. עכשיו אנחנו משתדלים לא לעשות יותר מדי.
אני מפרסם תמונות מלפני 1-2 שנים מאתנו ואתרנו בסלובני, וסרטון קצר של שקיעה (כמו, timelapse).
נ.ב. למי אכפת מהנושא הזה, אתה יכול לשאול בתגובות על סלווני או התנחלויות אחרות, אני אגיד לך מה אני יודע :)