חגים באינדונזיה הם מסורות. חגים לאומיים אינדונזיה
חגים אינדונזיה
אינדונזיה היא מדינה בה האורחים תמיד מוזמנים. נחמד להירגע כאן בכל עת של השנה, מכיוון שהקיץ באיים האלה לא נגמר לעולם. וחגי אינדונזיה תמיד מתענגים על יופיים.
פסטיבל באלי
באלי היא גן עדן אמיתי עלי אדמות, בו מאות אלפי תיירים מכל העולם מבקשים להגיע. מדי שנה הופכת העיר הגדולה ביותר באי דנפסאר למקום הפסטיבל לאמנויות, אליו מגיעים נציגים של מדינות רבות. בדרך כלל עיר שקטה עם שמץ של פרובינציאליזם בימינו הופכת לתוססת וחגיגית להפליא. הוא מארח מגוון הופעות, מצעדים, תהלוכות ריקוד, תחרויות יצירה.
ההיסטוריה של החג קצרה יחסית. הוא רק בן שלושה עשורים, אך הפעם הספיק די בכדי לזכות בפופולריות עולמית.
יום הקרטיני
ההערכה היא כי חייהן של נשים מזרחיות שונות משמעותית מהגרסה האירופית ועבורן, כרגיל, הבית, הילדים והמשפחה נותרו מלכתחילה. אבל זה רחוק מהמקרה. נציגי המין החלש השיגו זה מכבר את הזכות לקבל השכלה, ולפיכך אף מעסיקים תפקידים ממשלתיים גבוהים. והחיים עצמם אינם מוגבלים לסירים ולשפשוף אף חטטני.
וב- 21 באפריל, אינדונזיה חוגגת חג, אנלוגי שלנו ב- 8 במרץ. היא מוקדשת לצעירה, ראדן איו קרטיני, שהקדישה את חייה למאבק לשוויון מגדרי.
החג נחגג על שטח כל האיים. נשים ביום זה בוודאי יתלבשו בתלבושת לאומית של ג'אווני, שהוא מבנה מורכב מבד. ללבוש את זה זה די קשה, אבל עם זאת, זה לא מפחיד פמיניסטיות בכלל. בנוסף מתקיימים בכל מקום תחרויות יצירה וקולינריה שונות, ימי עיון ומפגשים המאורגנים על ידי עמותות נשים ומוסדות חינוך.
פסטיבל גלונגן
המקום לאירוע דתי תוסס זה הוא באלי. הפסטיבל נמשך עשרה ימים ומסתיים בקנקנגן..
כמו כל חגיגה דתית, גלונגן מכילה מספר עצום של טקסים וטקסים. באופן כללי, התושבים בטוחים כי במהלך הפסטיבל רוחות אבותיהם ואלוהיהם יורדים אל האדמה.
תושבי האי מתכוננים לחג בזהירות רבה. מנקים בתים, וכל בני המשפחה בהחלט יקבלו בגדים חדשים. ערב היום הראשון של גלונגן נשים מכינות מנות לחג.
גברים לא נשארים סרק. הם עוסקים בקישוט של עמודי במבוק גבוהים - Panjor. השישי במקרה זה הוא סמל להר אגונג הקדוש ומשמש כאות תודה לאלים לבציר. ניתן לראות פנג'ור דומה בכניסה לכל בית..
תמונות